המלחמה שפרצה באוקטובר 2023 זעזעה לא רק את עם ישראל אלא גם את כלכלת ישראל בעוצמה. שנה וחצי לאחר מכן, ברבעון השני של 2025, המשק הישראלי מראה סימני התאוששות, אך הדרך חזרה לשגרה מלאה עוד ארוכה ומלאת אתגרים.

רכבת הרים כלכלית: מצמיחה ועד התאוששות זהירה

ההלם הראשוני של המלחמה בסוף 2023 היה קשה. הכלכלה הישראלית התכווצה בחדות (כ-20.7% במונחים שנתיים ברבעון הרביעי של 2023), הירידה החדה ביותר מבין מדינות ה-OECD באותה תקופה. הפגיעה נבעה מירידה בצריכה הפרטית, ביצוא ובהשקעות, בזמן שהממשלה הזרימה כספים ללחימה.

אך כמו רכבת הרים, לאחר הירידה באה עלייה. ברבעון הראשון של 2024, המשק זינק חזרה בשיעור חד (כ-15%-17%) כשהעורף החל להתאושש. המשך 2024 היה תנודתי: התאוששות, בלימה, וחזרה לצמיחה מתונה במחצית השנייה של השנה.

בסיכום שנת 2024, המשק צמח בכ-1% בלבד – נמוך משמעותית מהשנים שלפני המלחמה. חשוב להבין: הצמיחה המתונה הזו הושגה בעיקר בזכות זינוק בהוצאות הממשלה (כ-13.7%), בעיקר לביטחון. למעשה, ללא ההוצאה הציבורית, הכלכלה הייתה מתכווצת. במונחי תוצר לנפש, ישראל אפילו רשמה ירידה קלה ב-2024 (0.3%-).

ומה קורה עכשיו, באמצע 2025? נראה שההתאוששות תופסת תאוצה. בנק ישראל צופה צמיחה של כ-3.5% בשנת 2025. זה קצב טוב, קרוב לפוטנציאל ארוך הטווח של ישראל, אך עדיין נמוך מהתחזיות האופטימיות יותר שהיו לפני המלחמה. גם גופים בינלאומיים צופים לישראל צמיחה נאה, בתנאי שהשקט הביטחוני היחסי יישמר.

עם זאת, אי הוודאות עדיין גבוהה. כל הסלמה ביטחונית או עיכוב בשיקום עלולים לבלום את הצמיחה. ההתאוששות בעיצומה, אך היא עדיין שברירית ומלווה בסיכונים.

החשבון גדל: גירעון, חוב ציבורי והורדת דירוג האשראי

המלחמה עלתה למדינה הון תועפות. הגירעון בתקציב המדינה זינק ב-2024 לכ-6.8% מהתוצר – רמה שלא נראתה מאז משבר הקורונה. לשם השוואה, התכנון המקורי לפני המלחמה היה לגירעון של 1.1% בלבד. הממשלה נאלצה להגדיל את התקציב שוב ושוב כדי לממן את הלחימה (כ-112 מיליארד ש"ח ב-2024) ותמיכה באזרחים. הוצאות הביטחון לבדן הגיעו ל-8.4% מהתוצר ב-2024, לעומת 5.2% שנה קודם.

כתוצאה מכך, החוב הציבורי של ישראל טיפס במהירות לכ-69% מהתוצר בסוף 2024, לעומת 61.3% בלבד ב-2023. עלייה של כמעט 9 נקודות אחוז בשנתיים היא דרמטית ומדגישה את המחיר הכלכלי הכבד של המלחמה.

כדי לממן את כל זה, המדינה גייסה חוב בסכום שיא של כ-278 מיליארד ש"ח ב-2024, חלק ניכר מזה בשווקים הבינלאומיים. היכולת לגייס סכומים כאלה מעידה על חוסן מסוים, אך סוכנויות דירוג האשראי הגיבו בחומרה: כל שלוש החברות הגדולות (S&P, פיץ' ומודיס) הורידו את דירוג החוב של ישראל במהלך 2024. מודיס אף ביצעה הורדה כפולה. המשמעות: העולם חושש מיכולת ישראל לשלוט בחוב אם ההוצאות הגבוהות יימשכו.

בנק ישראל והנגיד הדגישו את הצורך הדחוף בשינוי סדרי עדיפויות בתקציב. הצעדים שננקטו (כמו העלאת מסים ב-2025) עלולים לעזור, אך הובהר שזה לא מספיק כדי להחזיר את החוב למסלול ירידה. הביקורת המרכזית מצד כלכלנים היא שחייבים לוודא שהגירעון לא נשאר גבוה לאורך זמן, בין היתר על ידי קיצוץ בהוצאות פחות חיוניות, כמו כספים קואליציוניים. הגדלת גירעון בזמן מלחמה היא הכרח, אך היא צריכה להיות ממוקדת מטרה.

שוק העבודה: עמידות מפתיעה ואתגרים מתמשכים

שוק העבודה עבר טלטלה, אך הפגין עמידות מרשימה. גיוס המילואים הנרחב (כ-300 אלף איש) והשבתת עסקים, בעיקר בדרום ובצפון, הובילו לגל ראשוני של הוצאות לחל"ת ובקשות לדמי אבטלה (כ-85 אלף בחודש הראשון). ענפי התיירות, התרבות והמסחר נפגעו קשה.

באופן מפתיע, שיעור האבטלה הרשמי נותר נמוך מאוד לאורך המשבר, סביב 3%, ואף ירד לשפל בינואר 2024. אך הנתון הזה מעט מטעה. הוא הושפע מירידה בכוח העבודה (מילואים, ייאוש) ומהחזקה "מלאכותית" של עובדים בזכות סיוע ממשלתי ותעסוקה במגזר הציבורי (צבא, משטרה). ללא התערבות זו, האבטלה הייתה גבוהה הרבה יותר.

עם כניסת הפסקות האש וחזרת המילואים, שוק העבודה מראה סימני התאוששות. רוב העסקים חזרו לפעול, אך עסקים קטנים רבים, בעיקר באזורי העימות, נאבקים לשרוד או נסגרו (הערכה של עד 60 אלף). ההייטק והפיננסים נפגעו פחות, אך ענף התיירות עדיין מדשדש.

מספר דורשי העבודה עדיין גבוה מהרגיל (כ-100-120 אלף איש קיבלו דמי אבטלה ב-2024). המדיניות הממשלתית הקלה על קבלת דמי אבטלה ומנעה משבר חברתי חריף, אך האתגר כעת הוא להחזיר את העובדים למעגל העבודה היצרני. ללא הכשרות והסבות, קיים חשש לאבטלה ממושכת שתפגע בצמיחה העתידית.

השקעות והייטק: חוסן לצד חששות

משקיעים זרים הגיבו למלחמה באיפוק יחסי, אך זרימת ההשקעות הזרות (FDI) הואטה משמעותית בסוף 2023 (צניחה של 68% ברבעון הרביעי). שנת 2023 כולה רשמה ירידה של 29% בהשקעות הזרות (ללא עסקת אינטל הגדולה), על רקע אי הוודאות הביטחונית והפוליטית (שקדמה למלחמה, סביב הרפורמה המשפטית).

אבל, נקודת אור מפתיעה הגיעה מההייטק: חברות טכנולוגיה ישראליות הצליחו לגייס כ-9 מיליארד דולר במהלך שנת המלחמה (מאוקטובר 2023 עד ספטמבר 2024) – סכום דומה לתקופה המקבילה לפני המלחמה. גם בעיצומה של לחימה קשה, הסטארט-אפים הישראליים המשיכו לגייס הון, עדות לאמון המשקיעים.

עם זאת, היו גם קשיים: קרנות הון סיכון מקומיות התקשו לגייס כספים לקרנות חדשות (דיווחים על שפל של עשור ב-2024), וחלק מההשקעות הזרות הוקפאו.

בתחילת 2025, עם התייצבות המצב, מסתמנת התאוששות בהשקעות הזרות. הלקח ברור: כדי לשמר את אמון המשקיעים, ישראל חייבת להבטיח יציבות ביטחונית ומוסדית. השקעות זרות רגישות מאוד לסיכונים.

שוק ההון: נפילה, התאוששות מסחררת ותנודתיות גבוהה

שוק ההון הישראלי הגיב למלחמה בדרמטיות. ביום שאחרי ה-7 באוקטובר, מדדי המניות צנחו בחדות (6%-7%), והציבור משך מיליארדים מקרנות הנאמנות. גם מחירי איגרות החוב הממשלתיות ירדו (התשואות עלו) בגלל הסיכון הגובר.

אך בניגוד לחששות, ההתאוששות הייתה מהירה ומפתיעה. תוך שבועות השוק התאזן, ובמחצית 2024 המניות כבר היו במגמת עלייה. עם ההכרזה על הפסקת אש בינואר 2025, הבורסה בתל אביב הגיעה לשיא כל הזמנים! מדד ת"א-125 זינק בכ-44% מאז תחילת המלחמה. גם השקל התחזק והאג"ח הממשלתיות זכו לביקושי שיא. נראה שהמשקיעים האמינו ביכולת ההתאוששות של המשק, ואולי חשבו שהמניות היו זולות מדי בשיא הפאניקה.

אבל הסיפור לא נגמר בעליות. התנודתיות בשוק נותרה גבוהה מאוד. שער השקל, למשל, חווה תנודות חריפות, מה שיצר הזדמנויות רווח לספקולנטים וגופים פיננסיים גדולים, אך הכביד מאוד על עסקים רגילים (יבואנים, יצואנים) שנאלצו להתמודד עם חוסר ודאות ועלויות גידור גבוהות.

בנק ישראל על חבל דק: ריבית, יציבות פיננסית ואינפלציה

בנק ישראל ניווט בסביבה מורכבת: מצד אחד, הצורך לתמוך בכלכלה הנמצאת במשבר, ומצד שני, החשש מאינפלציה גואה ובריחת הון.

הריבית נותרה יציבה יחסית: לאחר הורדה קטנה בתחילת 2024 (מ-4.75% ל-4.5%), הבנק המרכזי השאיר את הריבית על 4.5% לאורך כל תקופת המלחמה וההתאוששות הראשונית (עד אפריל 2025). הגישה הייתה זהירה: לא להוריד ריבית מחשש לאינפלציה, אך גם לא להעלות אותה כדי לא לחנוק את המשק. הובטח כי אם האינפלציה תחרוג משמעותית, תישקל העלאה.

ומה לגבי האינפלציה? היא התחילה את המשבר ברמה מתונה יחסית (כ-3%). לחצי המלחמה (שיבושי אספקה, עלויות לוגיסטיקה וביטוח) דחפו אותה מעט למעלה, אך הקפיצה המשמעותית הגיעה בתחילת 2025, כשהאינפלציה השנתית הגיעה ל-3.8%. זה נבע משילוב של התייקרויות שהצטברו והשפעת העלאת המע"מ ל-18%, צעד שנועד לממן את הגירעון אך תרם לעליית המחירים.

לאחר מכן, האינפלציה החלה להתמתן מעט (3.4%-3.5% בפברואר-מרץ 2025), בין היתר בזכות התחזקות השקל. חשוב לציין: למרות החריגה מהיעד (1%-3%), האינפלציה בישראל לא יצאה משליטה, ובנק ישראל הצליח לשמור על אמון השווקים. התחזיות הן לחזרה הדרגתית ליעד האינפלציה במהלך 2025-2026. עם זאת, יש ביקורת על העלאת המע"מ בזמן רגיש, צעד שנחשב לא שגרתי בעת משבר.

ישראל בעולם: חוסן יחסי לצד פגיעות

איך מצבה של ישראל נראה בהשוואה לעולם?

• נקודת פתיחה טובה: ישראל נכנסה למלחמה עם יחס חוב-תוצר נמוך יחסית (כ-60%) ואבטלה נמוכה, מה שנתן לה "כרית ביטחון" פיננסית. גם כיום, עם חוב של 69%, מצבה טוב יותר מרוב מדינות המערב.
• צמיחה: 2024 הייתה שנה חלשה ביחס לעולם, אך תחזיות הצמיחה ל-2025 מציבות את ישראל בקצב דומה או אף מהיר יותר ממדינות מפותחות אחרות. כמו אחרי מלחמות קודמות, המשק הישראלי, בזכות החדשנות וההייטק, מראה יכולת התאוששות מהירה.
• שוק העבודה: שיעור האבטלה הנמוך הוא הישג, אך כאמור, הוא נתמך ממשלתית. האתגר הוא שיפור פריון העבודה וחזרה לתעסוקה מלאה ובת קיימא.
• דירוג אשראי: הורדת הדירוג היא נקודה כואבת. זהו אירוע נדיר למדינה בדירוג A, והוא מעיד על סיכון גבוה יותר בעיני המשקיעים. החזרת אמון סוכנויות הדירוג תדרוש שילוב של צמיחה וריסון תקציבי.

תגובת הממשלה: סיוע נרחב, בירוקרטיה וצעדים קשים

הממשלה פעלה במספר חזיתות כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי:

• פיצויים וסיוע: הושקו תוכניות נרחבות לפיצוי עסקים שנפגעו (מענקים, השתתפות בשכר בחל"ת), הוקמה קרן הלוואות בערבות מדינה, נדחו תשלומי חובה, וניתן סיוע למפונים. צעדים אלו היו חיוניים למניעת קריסה מיידית.
• ביקורת על היישום: למרות הכוונות, ביקורת רבה על סחבת ביורוקרטית ועיכובים בהעברת הפיצויים לעסקים. כמו כן, נשמעה ביקורת על כך שהממשלה לא קיצצה מספיק בהוצאות לא חיוניות (כמו כספים קואליציוניים) כדי למקד את כל המשאבים במלחמה ובשיקום.
• תקציב 2025: בין תמיכה לריסון: התקציב שאושר לבסוף כלל צעדים קשים להגדלת הכנסות המדינה: העלאת המע"מ ל-18%, העלאת דמי ביטוח לאומי לעצמאים והקפאת עדכוני מס. צעדים אלו לא פופולריים אך הוצגו כהכרחיים לטיפול בגירעון. במקביל, יש התחייבות לקיצוץ הדרגתי בהוצאות הביטחון והתמיכה. הצלחתו תלויה רבות במצב הביטחוני.

סיכום: התאוששות שברירית וצומת דרכים

ברבעון השני של 2025, כלכלת ישראל נמצאת בתהליך התאוששות מהמכה הקשה שספגה במלחמת אוקטובר 2023. הצמיחה חוזרת, שוק העבודה מפגין חוסן יחסי, ההייטק ממשיך למשוך השקעות, ושוק ההון התאושש בעוצמה. בנק ישראל הצליח לשמור על יציבות פיננסית ולמנוע אינפלציה דוהרת.

אך לצד הסימנים החיוביים, האתגרים רבים: החוב הציבורי זינק, דירוג האשראי ירד, האינפלציה עדיין מעל היעד, עסקים רבים נאבקים, והתנודתיות בשווקים גבוהה. ההתאוששות תלויה במידה רבה בשמירה על שקט ביטחוני וביציבות פוליטית.

הממשלה ובנק ישראל ניווטו את המשבר בכלים מגוונים, חלקם שגרתיים וחלקם חריגים. המדיניות הצליחה למנוע קריסה, אך המחיר היה עלייה בחוב ובנטל המס. כעת, ישראל ניצבת בצומת דרכים: היא חייבת לשלב בין תמיכה בהמשך ההתאוששות לבין אחריות תקציבית וחזרה למסלול של צמיחה בת קיימא וירידה בחוב.

ההחלטות שיתקבלו בחודשים ובשנים הקרובות – בנוגע לתקציב, לרפורמות מבניות ולמנועי הצמיחה – יקבעו אם ההתאוששות תהפוך לצמיחה איתנה או שמא המשק יישאר פגיע לזעזועים הבאים. הדרך עוד ארוכה, אך הבסיס הכלכלי בישראל ואנשיה הטובים הוכיחו שוב את חוסנם.