סביבת המאקרו: ריבית ואינפלציה – אירופה מול ישראל
לאחר עשור של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים במערב העלו ריבית בחדות ב-2022–2023 כדי לרסן את האינפלציה. באירופה הריבית זינקה מרמה אפסית ב-2022 לשיא של כ-4% ב-2023, אך החל מסוף 2023 המגמה התהפכה: הבנק המרכזי האירופי החל בסדרת הפחתות. במהלך 2024 הופחתה הריבית באירופה שלוש פעמים עד לרמה של 3.25%, וצפי האנליסטים הוא להמשך ירידה לכ-2% בסוף 2025. המגמה נתמכת בהצלחה בבלימת האינפלציה: בספטמבר 2024 ירדה האינפלציה בגוש האירו לקצב שנתי של 1.8% בלבד – מתחת ליעד הרשמי. כלומר, אירופה נכנסה ל-2025 עם סביבת ריבית מתמתנת ואינפלציה מרוסנת.
בישראל התמונה שונה, חלקית. בנק ישראל העלה את הריבית לרמה של 4.5% ב-2023 והותיר אותה שם מאז (הוועדה המוניטרית החליטה ב-26/02/2024 להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5% | בנק ישראל – הבנק המרכזי של ישראל), וגם בתחילת 2025 הריבית נותרה גבוהה בהשוואה לאירופה. אמנם גם בישראל האינפלציה התמתנה וחזרה לתחום היעד, אך הריבית המקומית טרם החלה לרדת. פירוש הדבר הוא שסביבת המימון בישראל ב-2025 עדיין יקרה יותר מזו האירופית, מה שמייקר משכנתאות ומקטין את כוח הקנייה של משקיעים מקומיים. הפער הזה בין הריביות יוצר הזדמנויות מימון יחסיות באירופה: עלות ההון נמוכה יותר בגוש האירו, דבר שעשוי לשפר את התשואות הפרויקטליות שם לעומת ישראל.
נקודות מרכזיות במאקרו:
ריבית: באירופה במגמת ירידה (2.65% ויורדת) מול ריבית יציבה וגבוהה בישראל (4.5%). פער זה עשוי להתרחב לטובת אירופה עם הצפי להמשך הפחתות.
אינפלציה: נבלמה בשני האזורים. בגוש האירו נרשמה ירידה חדה – האינפלציה ירדה מ-8.4% בשנת 2022 ל-5.4% ב-2023, ובראשית 2024 התמתנה ל-2.4% בישראל, האינפלציה התמתנה גם כן – ועמדה בפברואר 2024 על 2.5% , אך חזרה לעלות בינואר 2025 לרמה של כ-3.8% בשנה. שני האזורים עדיין סביב או קרוב ליעד הבנקים המרכזיים (2%), ולכן הלחץ להמשך ריסון מוניטרי פוחת – בעיקר באירופה.
לסיכום חלק זה, הרוח הנושבת מכיוון הבנקים המרכזיים תומכת כיום יותר בשוקי הנדל״ן באירופה. הריבית שם כבר במגמת הפחתה נוכח בלימת האינפלציה, בעוד שבישראל הריבית נותרת כרגע גבוהה. עבור משקיע ישראלי, המשמעות היא שסביבת המאקרו האירופית עשויה להיות נוחה יותר למינוף והשקעה בשנתיים הקרובות, בהנחה שהמגמות יימשכו. כמובן, תנאים אלו משתלבים בתוך תמונת הנדל״ן המיקרו-כלכלית בכל אזור – עליה נעמוד להלן.
מגמות בשוק הנדל״ן באירופה: תיקון והזדמנות
שוק הנדל״ן האירופי חווה בלימה ואף תיקון במחירי הנכסים במהלך השנתיים האחרונות, בעיקר בשל זינוק הריביות. דוגמה בולטת היא גרמניה: בשנת 2023 רשמה גרמניה ירידת מחירי דיור ממוצעת של כ-8.4% – הירידה החדה ביותר מאז החלו המדידות בשנת 2000. זהו שינוי כיוון דרמטי לאחר שנים של עליות מחירים בערי אירופה המרכזיות. גם במדינות נוספות נצפו תיקונים: בהולנד, למשל, המחירים ירדו בכ-3% ב-2023, ובשוודיה (עם משכנתאות בריבית משתנה) נרשמו ירידות דו-ספרתיות. מנגד, ישנם שווקים שגילו עמידות יחסית – בספרד המחירים אף עלו בכ-4% ב-2023, ובאיטליה נרשם גידול מתון של ~2% בשנה החולפת. הפערים הללו משקפים את השונות בין מדינות אירופה: היכן שהזינוק בריבית פגש שוק שהיה רווי בעליות חדות (כמו בגרמניה), הייתה ירידה חדה יותר, בעוד שווקים מדודים יותר ספגו זעזוע קל בלבד.
תשואות ועלויות: לצד שינוי המחירים, אחד ההיפוכים המשמעותיים באירופה הוא עליית התשואות (Yield) להשכרה. כאשר מחירי הנכסים יורדים או מדשדשים אך דמי השכירות נותרים יציבים ואף עולים, התשואה השנתית למשקיע משתפרת. באזורים רבים באירופה, שלאורך שנים הניבו תשואות נמוכות בגלל מחירי שיא, אנו רואים כעת הזדמנויות לתשואה גבוהה יותר. למשל, בעוד שבישראל מקובל היה לראות תשואה שנתית של ~3% בלבד על דירה מושכרת, במדינות אירופה שונות ניתן כיום להגיע לתשואות של 7% ואף 10% בנכסים מניבים – במיוחד בנכסים שעברו השבחה או בשכירות לטווח קצר באזורים תיירותיים. כמובן, תשואה גבוהה יותר באה לעיתים עם סיכון ומצריך ניהול מקצועי, אך הפוטנציאל קיים וניכר מגמה של חזרת משקיעים לאירופה בחיפוש אחר תשואות טובות יותר.
ביקוש בשכירות לטווח קצר: פן נוסף של שוק הנדל״ן האירופי הוא ההתאוששות המרשימה בתיירות ובשוק השכירות לטווח קצר (Airbnb ודומיו). לאחר משבר הקורונה, אירופה רשמה שיאי תיירות חדשים – דבר שהתבטא בקפיצה בביקוש לדירות נופש. ברבעון השני של 2024, למשל, הוזמנו כ-208.8 מיליון לילות אירוח בדירות קצרות טווח ברחבי האיחוד האירופי, עלייה של 16.2% לעומת השנה הקודמת. נתון זה ממחיש עד כמה איתנה חזרתה של התיירות. עבור משקיעי נדל״ן, משמעות הדבר היא שאפיק ההשכרה לטווח קצר יכול להיות רווחי במיוחד בנכסים בערים מרכזיות או יעדי נופש מבוקשים. עם זאת, יש לשים לב שגם רגולציה החלה להדביק את המגמה: ערים כמו ברצלונה, אמסטרדם וברלין הטילו הגבלות ורישיונות חובה על השכרות לטווח קצר, במטרה לאזן בין תיירות לזכויות התושבים. לכן השקעה מושכלת בשוק זה חייבת לכלול הבנה של הרגולציה המקומית בכל עיר.
ביקוש בשכירות לטווח ארוך: שוק השכירות המסורתית באירופה נתמך גם הוא במגמות דמוגרפיות וכלכליות. מצד אחד, האוכלוסייה במערב אירופה גדלה בקצב איטי יחסית, אך גודל משקי הבית קטן – יותר יחידים וזוגות ללא ילדים, שמעדיפים לשכור דירות קטנות במרכזי הערים. מצד שני, יוקר הדיור והקושי בגיוס הון עצמי למשכנתא (בעידן הריבית הגבוהה) מובילים לכך שצעירים רבים ממשיכים לשכור שנים ארוכות לפני רכישת דירה. התוצאה היא ביקוש יציב וגבוה לשכירות ארוכת טווח בערים הגדולות. למעשה, ב-2023 חלה עלייה מורגשת במחירי השכירות בערי אירופה רבות: לפי מחקר אחד, בערים מרכזיות באירופה נרשמה צמיחה ממוצעת של כ-6.3% בדמי השכירות למגורים במהלך 2023 – נתון דומה מאוד לישראל (ראו בהמשך). העליות האלו משקפות מחסור מתמשך בהיצע דירות ביחס לביקוש. באירופה מדובר לא רק בתחושה אלא בנתון מדיד: קיים חוסר מצטבר של מיליוני דירות. לפי דו״ח עדכני, המחסור בדיור באירופה שווה ערך לכ-9.6 מיליון יחידות דיור, כ-3.5% ממלאי הדיור הנוכחי, והפער עוד צפוי להתרחב עקב קצב בנייה שאינו מדביק את הביקושים. משמעות הדבר היא שסביר שמגמת העלייה בשכר הדירה תימשך בערים רבות, במיוחד כל עוד הריבית הגבוהה מקשה על מעבר משוכרים לרוכשים. מבחינת משקיע, שוק עם עליית שכירויות וצמצום היצע הוא כר פורה להשקעות מניבות, בתנאי שבוחרים בנכסים הנכונים – באזורים עם ביקוש יציב ובפרויקטים איכותיים.
השוואה לשוק הנדל״ן בישראל: מחירי שיא ותשואות נמוכות
עבור המשקיע הישראלי, חשוב להציב את תמונת אירופה מול המציאות המוכרת בבית. בעשור האחרון שוק הדיור הישראלי חווה נסיקה כמעט חסרת תקדים. מחירי הדירות בישראל הוכפלו ואף יותר, עם עלייה מצטברת של עשרות אחוזים תוך שנים ספורות. שיא העליות היה בשנים 2021–2022, אז נרשמו עליות שנתיות תלת-ספרתיות כמעט: כ-15%-20% בשנה בקירוב. מגמה זו נבלמה ב-2023: למעשה, במשך עשרה חודשים רצופים במחצית הראשונה של 2023 ירדו מעט מחירי הדיור בארץ, לפני ששבו לעלות לקראת סוף השנה (השכירות זינקה ב-2023: איפה יש דירות בפחות מ-4,000 שקל? – וואלה נדל״ן). באופן כללי 2023 הסתכמה בקיפאון עד ירידה קלה במחירי המכירה – שינוי כיוון לאחר עשור גאות.
עם זאת, שוק השכירות הישראלי מספר סיפור אחר. מחירי השכירות בישראל המשיכו לעלות בהתמדה, בין היתר משום שהריבית הגבוהה הרחיקה רוכשים פוטנציאליים רבים לשוק השכירות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2023 נרשמה עלייה ממוצעת של כ-6% בדמי השכירות בישראל . השכירות הממוצעת הארצית בסוף 2023 עמדה על כ-4,477 ₪ לחודש, לעומת 4,222 ₪ שנה קודם. כלומר, למרות בלימת מחירי הדירות, יוקר המגורים לא ירד – הוא פשוט עבר מהמשכנתא לשכר הדירה. המשמעות למשקיעים מקומיים היא שתזרים ההכנסות מהשכרה גדל מעט, אך במקביל ערך הנכסים נמצא תחת לחץ ואי-ודאות.
חשוב מכך, למרות עליית דמי השכירות, התשואה האופיינית למשקיע בישראל עדיין נמוכה ביחס לעולם. בשל מחירי הדירות הגבוהים מאוד בישראל, שיעור התשואה השנתי הברוטו (שכר דירה חלקי שווי נכס) עומד לרוב על 2%–3% בלבד באזורי הביקוש, לעיתים אף פחות מכך. כך, למשל, דירה ממוצעת בחולון או ראשון לציון עשויה להניב סדר גודל של 3% תשואה שנתית משכר דירה. במקביל, עליית הריבית בארץ הגדילה את אלטרנטיבת ההשקעה הסולידית (אג״ח ממשלתי, פקדונות) לכ-4%–5%, מה שהפך תשואת נדל״ן של 2%-3% לפחות אטרקטיבית מבחינת משקיע ישראלי. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שמשקיעים מקומיים רבים החלו לחפש הזדמנויות מחוץ לישראל: הם מחפשים שווקים בהם ניתן לקבל תשואה גבוהה יותר על ההון.
ואכן, הנתונים מעידים על מגמה ברורה: יותר הון ישראלי זרם לנדל״ן בחו״ל. בשנת 2023 הגיעה ישראל למקום ה-8 בעולם בדירוג המדינות המשקיעות בנדל״ן באירופה – עם השקעות בהיקף של כ-1.3 מיליארד דולר מכספי חברות ביטוח, גופים מוסדיים ומשקיעים פרטיים בישראל (דוח: ישראל במקום ה-8 בהשקעות נדל"ן באירופה). ישראל מדורגת אפילו מעל מדינות אירופיות גדולות בהיקף ההשקעות שלה בנדל״ן אירופי. נתון זה מלמד שמשקיעים ישראלים כבר מזהים את הפוטנציאל הגלום בפיזור השקעות לאירופה, בין אם מתוך שאיפה לתשואה גבוהה יותר, פיזור סיכונים גיאוגרפי, או ניצול ידע וניסיון שנצבר אצל גופים ישראליים הפעילים בזירה הבינלאומית.
כמובן, צריך לסייג שכל שוק שונה: בישראל קיימים מאפיינים ייחודיים כמו קצב גידול אוכלוסייה מהגבוהים במערב, היצע קרקע מוגבל במרכז הארץ, ורגולציה מקומית שונה (למשל מיסוי רכישה גבוה יותר למשקיעים, מגבלות בנייה וכו'). כל אלו תרמו לכך שהנדל״ן בישראל נתפס כמסוכן פחות ועלה ברצף לאורך שנים. ואולם, דווקא משום כך יכול להיות ערך רב בגיוון ההשקעות: השווקים האירופיים יכולים להגיב אחרת לשינויים כלכליים, לעיתים בכיוון הפוך לישראל, וכך להשיג איזון בתיק ההשקעות. לדוגמה, בתקופה זו באירופה המחירים תיקנו מעט והתשואות עלו, בעוד בישראל המחירים התייצבו אך התשואות נותרו נמוכות – מצב שמייצר הזדמנות יחסית למשקיע המחפש זרימת הכנסות שוטפת (Cash Flow).
אסטרטגיות השקעה והשבחה בעידן החדש
לאור המגמות שתוארו, מהם העקרונות המרכזיים שבהם כדאי למשקיע נדל״ן להתמקד כעת? כיצד ניתן לנצל את ההזדמנויות באירופה, תוך הפקת לקחים מהניסיון בישראל, ובדרך שמשרתת משקיע אמיד ושקול המחפש מהלכים מחושבים? להלן מספר אסטרטגיות מפתח:
פיזור גאוגרפי ומטבעי: אחד מלקחי התקופה הוא לא לשים את כל הביצים בסל אחד. השקעה במספר שווקים שונים מפחיתה סיכון ספציפי במדינה מסוימת. שילוב של נדל״ן באירופה עם אחזקות בישראל יכול להגן על התיק מהתנודתיות המקומית ולהנות ממנועי צמיחה שונים. פיזור בין מטבעות (שקל, אירו) גם הוא מהווה גידור אינפלציוני – למשל, אם השקל נחלש, ההכנסות מהשקעות באירו שוות יותר שקלים, ולהיפך.
התמקדות בתשואה תזרימית (Cash Flow): בסביבה של ריבית גבוהה, למשקיעים רבים יש עדיפות לפרויקטים שמניבים הכנסה שוטפת גבוהה ולא רק הסתמכות על עליית ערך בעתיד. לכן, נדל״ן מניב איכותי הוא המלך בתקופה זו. השקעות במתחמי מגורים להשכרה, במלונות דירות, בדיור סטודנטים וכו' – תחומים בהם שיעור התפוסה גבוה וההכנסה יציבה – עשויות לספק זרם מזומנים העולה על האלטרנטיבות הסולידיות. כפי שראינו, באירופה ניתן למצוא נכסים מניבים בתשואות של 6%-7% ואף יותר, במיוחד לאחר ירידת המחירים האחרונה. נכסים כאלה, לאחר ניכוי הוצאות, מסוגלים להניב למשקיע נטו שפעמים רבות גבוה מהריבית שהוא משלם על ההלוואה, וכך לייצר רווח מימוני (Positive Leverage).
פרויקטי השבחה (Value-Add): בתקופה של חוסר ודאות בערכי הנכסים, יצירת ערך באופן אקטיבי היא אסטרטגיה מנצחת. פרויקטי השבחה – למשל רכישת בניין מגורים במצב מיושן, שיפוצו והתאמתו לסטנדרט מודרני – יכולים להעלות משמעותית את שווי הנכס ואת שכר הדירה שניתן לגבות. כך המשקיע מייצר תשואה נוספת במקום לסמוך רק על כוחות השוק. באירופה קיימות הזדמנויות רבות להשבחה, במיוחד בערים עם בנייה וותיקה (למשל בערי גרמניה ואיטליה ישן מול חדש). שילוב נכון של השקעה בהשבחה עם השכרה לטווח קצר יכול להניב פרמיה יפה: תיירים ושוכרים זמניים מוכנים לשלם יותר עבור דירה מעוצבת ומשופצת. גם השכרה לטווח ארוך תפיק שכר דירה גבוה בהרבה בנכס שעבר טרנספורמציה. כמובן, ניהול פרויקט השבחה מרחוק מצריך שותף מקומי אמין, ולכן משקיעים רבים בוחרים להצטרף לקבוצות השקעה בעלות צוות וניסיון בשטח.
גמישות במודל ההשכרה: שילוב בין השכרות קצרות וארוכות טווח באותו נכס או פורטפוליו יכול למקסם את הרווח ולהקטין סיכון. בתקופות שיא תיירות, ניתן להפנות חלק מהנכסים להשכרה יומית/שבועית במחיר גבוה, ובתקופות חלשות יותר או בנכסים בפריפריה – להתבסס על שוכרים שנתיים יציבים. המודל ההיברידי הזה מתאפשר בעידן הדיגיטלי (ניהול באמצעות פלטפורמות) ויכול להגדיל משמעותית את התשואה הממוצעת. אולם הוא מצריך מקצועיות וגוף ניהול מנוסה כדי לבצע אופטימיזציה מתמדת של השימוש בנכס. משקיעים מתוחכמים פונים יותר ויותר למודל גמיש זה, במיוחד בערים באירופה שבהן יש גם תנועת תיירות וגם קהילת שוכרים גדולה (למשל בערים מרכזיות באיטליה כמו רומא ומילאנו, או בברלין שבה גם ביקורי עסקים ותיירות וגם שוכרים מקומיים צעירים).
ניתוח נתונים והבנת מגמות מקומיות: לא די להסתכל על מגמות כלליות; כל השקעה נדל״נית היא בסופו של דבר לוקאלית. לכן משקיע רציני ישען על מחקר כלכלי עדכני לגבי האזור הספציפי. למשל, אם מזהים שבעיר גרמנית בינונית יש הקמה של מרכז טכנולוגי חדש שצפוי למשוך עובדים – זו עשויה להיות נקודת כניסה מעניינת לפני שהביקוש יקפוץ. לחילופין, בעיר תיירות איטלקית שבה מתכננים הגבלות על Airbnb – אולי מוטב למקד את האסטרטגיה דווקא בשוכרים לטווח בינוני (חודש-חודשיים, כמו דירות לחברות). שילוב של נתוני מקרו (ריבית, אבטלה, גידול אוכלוסייה) עם מחקר מיקרו (תוכניות פיתוח עירוניות, הצפת היצע מקומית) הוא מה שמבדיל השקעה מוצלחת מטעות יקרה. משקיע אמיד ושקול ידאג או לקבל מידע זה מגופי מחקר, או לחבור לחברות בעלות מומחיות מקומית שיודעות לנתח מגמות ולהציג נתונים שקופים.
אסטרטגיות אלו ממחישות גישה מקצועית להשקעה בנדל״ן בתקופה זו. המשותף לכולן הוא דגש על יצירת ערך ואיזון סיכונים: יצירת ערך דרך השבחה, אופטימיזציה של השכרה ותכנון פיננסי נכון; ואיזון סיכונים דרך פיזור, גידור ובדיקת נאותות קפדנית. כך ניתן לפעול גם בתקופה של אי-ודאות יחסית מתוך עמדה של יתרון.
מבט לעתיד: לאן מועדות פנינו?
בהסתכלות קדימה לשנים 2025–2026, מספר תרחישים עולים על הפרק. ראשית, בשוק המקרו נראה שהרע ביותר אולי מאחורינו: האינפלציה יורדת, והריביות כאמור צפויות בהדרגה לרדת באירופה ואולי גם בישראל. אם אכן כך יהיה, הלחץ השלילי על ערכי הנדל״ן עשוי להתמתן ואף להתהפך. ירידת תשואות חסרות סיכון (אג״ח) תשיב את היתרון היחסי לנדל״ן כנכס מניב, ועשויה להביא לעליות מחירים מתונות מחדש בנכסים טובים. גורמים כמו מחסור הדיור המבני באירופה יוסיפו לתמוך בערכי הנכסים: קשה לראות את הפער של 9.6 מיליון יחידות דיור נסגר בן לילה (Living | CBRE), ולכן הלחץ לעליית מחירים ושכירויות בטווח הבינוני נמשך.
באירופה, צופים כי היקפי העסקאות יחלו להתאושש ב-2024–2025 לאחר צניחה חדה בשנה הקודמת. כבר בסוף 2024 נרשמו סימני חיים: משקיעים מוסדיים חוזרים לשוק הדיור למגורים, שהוכיח עמידות יחסית, והנכונות לבצע עסקאות גדלה ככל שהבנקים מראים גמישות במימון. ייתכן שגם נראה התכנסות תשואות: הפער הגדול שנפתח (נכסים שנרכשים בתשואה התחלתית גבוהה מהרגיל) עשוי להצטמצם כשמחירי הנכסים ישובו ויעלו מעט. למעשה, לפי תחזיות, צפויה ירידה בכ-30 נקודות בסיס בתשואות הנכסים הפריים באירופה עד 2029, שמקורה בעליית מחירים עקב שיפור תנאי המימון. לכן משקיע שיכנס ב-2025 לנכס בתשואה גבוהה יחסית, עשוי להנות בהמשך לא רק מתזרים אלא גם מרווח הון.
בישראל, האופק מעט יותר מעורפל. מצד אחד, הביקוש הטבעי לדיור ימשיך ללחוץ מעלה, במיוחד אם הריבית תרד מתישהו ותשחרר מחדש את שוק המשכנתאות. מצד שני, רמת המחירים הגיעה לכזו שמייצרת קושי אמיתי לציבור הרחב, מה שעלול להגביל את פוטנציאל העלייה הנוסף. ייתכן שהתשואות הנמוכות ימשיכו לאפיין את ישראל, אלא אם מחירי הדיור יעברו תיקון משמעותי – תרחיש שרבים מטילים בו ספק לאור ניסיון העבר. כך או כך, משקיע ישראלי יצטרך לנווט בסביבה שבה ההחזקה המקומית בנדל״ן נותנת ביטחון אך לא בהכרח הכנסה גבוהה, בעוד שהחזקות בחו״ל נותנות פוטנציאל תשואה ותזרים אך טומנות סיכוני מטבע ומרחק.
לסיכום, בפני המשקיע המחושב נפרשת היום תמונה מורכבת אך מלאה בהזדמנויות. אירופה מציעה שווקים מפותחים ויציבים יחסית, שנמצאים בנקודה מחזורית מעניינת – אחרי תיקון מחירים וכשהתשואות אטרקטיביות היסטורית. ישראל מציעה שוק מוכר ויציב בטווח הארוך, אך עם רף כניסה גבוה ותשואה מיידית נמוכה. שילוב חכם בין השניים, תוך אימוץ אסטרטגיות של השבחה וניהול מתקדם, יכול ליצור תיק השקעות נדל״ן מאוזן, מניב ועמיד לשנים הבאות. המפתח הוא מקצועיות וגישה מבוססת ידע: בחינת נתונים כלכליים, לימוד יסודי של כל שוק יעד, והתייעצות עם גורמים מנוסים בתחום. כך, הסקירה האינטלקטואלית הופכת לכלי עבודה של ממש – המסייע למשקיע לקבל החלטות מבוססות ולא אמוציונליות, ולהניח יסודות לשותפות מוצלחת בנדל״ן גלובלי.
בסופו של יום, נדל״ן הוא השקעה לטווח ארוך, ומי שפועל בה בחוכמה ובאיפוק קוצר את הפירות. בתקופה שבה האתגרים גדולים – מהפיכת הריבית ועד מצוקת הדיור – גדולות גם ההזדמנויות למי שמבין את התמונה הרחבה. שילוב של חזון גלובלי עם ביצוע מדויק בשטח יאפשר למשקיעים לנווט בין אירופה לישראל, ולבנות אמון וביטחון בהחלטותיהם. זהו הערך המוסף שאנו שואפים להציע – נקודת מבט רחבה, ידע עמוק ושותפות מקצועית במסע ההשקעה.