אג"ח (איגרת חוב) היא בעצם הלוואה הפוכה: במקום שאתם תלוו כסף מהבנק, אתם המלווים – לממשלה או לחברה – והם מתחייבים להחזיר לכם את הקרן בתוספת ריבית. זהו המכשיר המרכזי בעולם ההשקעות הסולידיות, וכדאי להבין איך הוא באמת עובד.
איך אג"ח עובדת?
כשגוף מנפיק אג"ח, הוא מתחייב לשני דברים: לשלם ריבית תקופתית (קופון) לאורך חיי האיגרת, ולהחזיר את הקרן במועד הפירעון. האיגרת עצמה נסחרת בבורסה – אפשר לקנות ולמכור אותה בכל שלב, ומחירה עולה ויורד בהתאם לריבית במשק ולסיכון של המנפיק.
ממשלתי או קונצרני?
- אג"ח ממשלתי – הלוואה למדינה. הסיכון הנמוך ביותר, ולכן גם התשואה הנמוכה ביותר. בישראל: אג"ח שקלי, צמוד מדד ועוד.
- אג"ח קונצרני – הלוואה לחברה. התשואה גבוהה יותר, אבל תלויה בחוסן הפיננסי של החברה. כאן נכנסות חברות הדירוג (מעלות, מידרוג) שמדרגות את רמת הסיכון – מ-AAA הבטוח ועד אג"ח בדירוג נמוך ("אג"ח זבל") עם תשואה גבוהה וסיכון בהתאם.
הכלל החשוב ביותר: ריבית מול מחיר
מחיר האג"ח והריבית במשק נעים בכיוונים מנוגדים: כשהריבית עולה – מחירי האג"ח הקיימות יורדים, ולהפך. בסביבת הריבית של השנים האחרונות אג"ח חזרו להציע תשואה שוטפת ממשית – אבל מי שקנה אג"ח ארוכות לפני עליית הריבית חווה על בשרו את הצד השני של המשוואה.
יתרונות וחסרונות
היתרונות: תזרים צפוי וידוע מראש, סיכון נמוך ממניות, ועוגן סולידי בתיק. החסרונות: התשואה מוגבלת, האינפלציה שוחקת רווח נומינלי, ובאג"ח קונצרני קיים תמיד סיכון המנפיק.
אג"ח מול אפיקים אחרים
אג"ח היא פתרון טוב לכסף שצריך להישאר סולידי. אבל למי שמחפש גם תזרים וגם פוטנציאל עליית ערך לאורך זמן, שווה להשוות אותה לנכסים ריאליים: נדל"ן מניב, למשל, מציע הכנסה שוטפת לצד נכס מוחשי שערכו יכול לצמוח – מאפיין שאין לאף איגרת חוב. כך נראית השקעת נדל"ן מניבה באירופה, וכאן ניתוח עדכני של השוק בצפון איטליה.