פיקדון בבנק הוא אפיק החיסכון הפשוט והמוכר ביותר: מפקידים סכום לתקופה מוגדרת, והבנק משלם עליו ריבית. פשוט – אבל דווקא בגלל הפשטות, רבים משאירים שם כסף בתנאים לא טובים. הנה מה שחשוב לדעת.

סוגי הפיקדונות הנפוצים

• פיקדון שקלי בריבית קבועה – הריבית ידועה מראש לכל התקופה. ודאות מלאה.
• פיקדון בריבית משתנה – צמוד לריבית הפריים; משתלם כשהריבית עולה, פחות כשהיא יורדת.
• פיקדון צמוד מדד – מגן מפני אינפלציה: הקרן צמודה למדד המחירים בתוספת ריבית.
• פיקדון עם תחנות יציאה – נעילה לתקופה ארוכה עם "חלונות" למשיכה (למשל אחת לחודש) ללא קנס.
• פיקדון מט"ח – חיסכון בדולר או ביורו; מוסיף חשיפה מטבעית.

מה הריבית שתקבלו באמת?

כלל אצבע: ככל שהסכום גדול יותר והנעילה ארוכה יותר – הריבית טובה יותר. אבל שימו לב לשני דברים: ראשית, הריבית שהבנק מציע כברירת מחדל כמעט תמיד נמוכה ממה שאפשר לקבל – שווה להתמקח או להשוות בין בנקים. שנית, על הרווח מפיקדון שקלי משולם מס של 15% (נומינלי), ובפיקדון צמוד – 25% על הרווח הריאלי.

היתרונות – והמחיר שלהם

היתרונות ברורים: ביטחון מקסימלי, אפס התעסקות, וסכום ידוע בסוף התקופה. המחיר: הכסף נעול, והתשואה – אחרי מס ואינפלציה – לרוב נמוכה מאוד, ולעיתים אף שלילית ריאלית. פיקדון שומר על הכסף; הוא כמעט אף פעם לא מצמיח אותו.

האלטרנטיבות למי שרוצה יותר

לכסף שדורש נזילות וביטחון מוחלט – פיקדון (או קרן כספית) הוא פתרון סביר. אבל לכסף שמיועד לטווח ארוך, שווה להשוות: אג"ח מציעות תשואה שוטפת גבוהה יותר, ונכסים ריאליים – ובראשם נדל"ן מניב – מציעים גם תזרים חודשי וגם נכס מוחשי עם פוטנציאל עליית ערך. ההבדל המצטבר לאורך שנים עצום.

רוצים לראות מה עושה אותו סכום כסף כשהוא עובד קשה יותר? הנה איך נראית השקעת נדל"ן מניבה באירופה – החל מסכומים שמזכירים פיקדון בנקאי ממוצע.