השפעות ארוכות טווח של השינויים במיסוי קרנות השתלמות ופנסיות על הציבור הישראלי

משרד האוצר מציע שינויים דרמטיים במערכת המיסוי על קרנות השתלמות ופנסיות, במטרה להוריד את הגירעון התקציבי שהחריף בעקבות המלחמה והמצב הביטחוני. ההצעות הללו מעוררות חשש בקרב הציבור, במיוחד בקרב מעמד הביניים, שמשתמש בקרנות אלו כחלק מתכנון פיננסי לטווח הבינוני והארוך.

קרנות השתלמות – מה השתנה ולמה?
קרנות השתלמות נועדו במקור לספק חיסכון לטווח בינוני לעובדים, למימון השתלמויות מקצועיות. עם השנים, הקרנות הפכו לכלי חיסכון והשקעה פופולרי בגלל הפטור ממס רווחי הון – מס שמוטל על רווחים מהשקעות, כגון מניות או אגרות חוב. הפטור הזה, שניתן למשך שש שנים, הפך את הקרנות לכלי חשוב למעמד הביניים ולעשירונים הגבוהים.
השינוי החדש: החל מ-1 בינואר 2025, הרווחים שיצטברו בקרן לאחר הפיכתה לנזילה יחויבו במס של 25%, מה שמשנה את כללי המשחק לגבי חיסכון לטווח ארוך בקרנות אלו. שינוי זה נובע מהרצון של האוצר לצמצם את היתרון היחסי של בעלי הכנסות גבוהות שמשתמשים בקרנות כהשקעה נטולת מס. המהלך הזה צפוי להוסיף לקופת המדינה כ-1.4 מיליארד שקל בשנה.

פנסיה – פגיעה בהטבות המס

בנוסף, האוצר מציע לצמצם את הטבות המס לפנסיונרים. הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יישאר ברמתו הנוכחית של 52%, במקום לעלות ל-67% כפי שתוכנן במקור לשנת 2025. מטרת ההחלטה היא להפחית את הגירעון שנובע בעיקר מקצבאות פנסיה גבוהות, במיוחד בקרב מי שיש להם פנסיות תקציביות גבוהות.

מהי פנסיה תקציבית? זו פנסיה המשולמת ישירות מתקציב המדינה, והיא מתאפיינת בכך שהעובדים אינם חייבים להפריש כספים במהלך שנות העבודה. כיום, פנסיה זו נחשבת יקרה למדינה ולכן הוגבלו התנאים לה.

השפעות על הכנסה נטו – הקפאת מדרגות המס

האוצר מתכנן גם להקפיא את עדכון מדרגות מס ההכנסה עד לשנת 2027. מדרגות אלו מתעדכנות בדרך כלל לפי שיעור האינפלציה כדי למנוע תופעה שנקראת "זחילת מס". כשמדרגות המס קפואות, הכנסה שמגיעה מעל מדרגה מסוימת תחויב בשיעור מס גבוה יותר, גם אם מדובר בעלייה שנובעת מהתאמה למדד המחירים לצרכן. הקפאת המדרגות משמעותה שהכנסות נטו יישחקו.

ההשפעות הכלכליות ארוכות הטווח

השינויים הללו עשויים לשנות את הדרך שבה הציבור חוסך ומשקיע את כספיו. אפיקי השקעה אחרים, כמו נדל"ן או קרנות השקעה בינלאומיות, עשויים להיות יותר אטרקטיביים, במיוחד בגלל שהקרנות הפכו לפחות משתלמות עבור חוסכים לטווח הארוך.

מצד שני, השחיקה הצפויה בהכנסות נטו של העובדים, בעקבות הקפאת מדרגות המס, תקטין את יכולתם לצרוך ולהשקיע, דבר שעלול להאט את הצמיחה הכלכלית במשק. השחיקה ברמת החיים של מעמד הביניים והפגיעה בפנסיונרים שלא ייהנו מהעלאת הפטור ממס על קצבאות, עשויות להשפיע גם על היכולת הכלכלית העתידית של הציבור הרחב.

פתרונות חלופיים

בנוסף לאפיקי החיסכון המסורתיים, ישנם פתרונות נוספים שאינם קשורים ישירות לקרנות ההשתלמות והפנסיה, אך מציעים גמישות וסיכון נמוך יותר. אפשרויות כמו השקעות במניות בינלאומיות, קרנות נאמנות או תעודות סל, עשויות להוות אלטרנטיבה יציבה לאורך זמן, למרות השינויים במערכת המיסוי המקומית.

השקעות נדל"ן גם מהוות אופציה רלוונטית, במיוחד בשווקים מתפתחים באירופה. יתרונותיהן כוללים פוטנציאל לרווחים בטווח ארוך, גמישות גבוהה והגנה טובה יותר מפני שינויים במיסוי המקומי.

סיכום

השינויים המוצעים במערכת המיסוי של קרנות השתלמות ופנסיה הם משמעותיים ויכולים לשנות את הדרך שבה הציבור הישראלי חוסך ומשקיע את כספו. מעמד הביניים, בפרט, ייאלץ לשקול מחדש את תוכניות החיסכון שלו, ולהתאים את עצמו למציאות כלכלית חדשה, שבה ההטבות שמהן נהנו בעבר כבר לא רלוונטיות.

המלצה חכמה תהיה לשלב פתרונות השקעה מגוונים, לחשוב על אופציות ארוכות טווח ולהימנע מצעדים פזיזים בניהול הכספים. כך ניתן לשמור על יציבות כלכלית למרות האתגרים העומדים בפנינו.