אג"ח (איגרת חוב):
הנפקת אג"ח (איגרות חוב, Bond) מאפשרת לחברות ולממשלה לגייס כסף מהציבור, בתהליך דומה לזה שבו אנו נוטלים  הלוואה מהבנק.  החברה שמנפיקה את איגרת החוב מחזירה לנו את החוב במועד שנקבע מראש.

הנפקת איגרות חוב היא דרך נוספת בה יכולות חברות וגם הממשלה לגייס כסף מהציבור, בתהליך דומה לזה שבו אנו נוטלים הלוואה מהבנק.

איגרת החוב נסחרת בבורסה וניתן לקנות ולמכור אותה בלא קשר למועד פירעון "ההלוואה". איגרת חוב היא המכשיר הפיננסי העיקרי להשקעות סולידיות. האיגרת מבטיחה תשואה מוגדרת מראש ויכולת להרוויח מן המסחר בה בטווח הקצר, במקרה שמחירה עולה בשוק לאחר הרכישה.

בבורסה בתל אביב ניתן לקנות גם איגרות חוב ממשלתיות – איגרות חוב שמנפיקה הממשלה כדי להגדיל את הכנסותיה, לצמצם את הגירעון הממשלתי ולשפר את שירותיה לאזרח. הממשלה היא מנפיקת החוב הגדולה ביותר בבורסה.

איגרות חוב קונצרניות
חברות רבות בוחרות לגייס כספים לצורך מימון פעילותן באמצעות הנפקת אג"ח, כאשר לעיתים, הן בוחרות לעשות זאת בנוסף להנפקה של מניות.

מבחינת המשקיעים, ההבדל המהותי בין שני המכשירים הוא שבאג"ח מתקבלים תשלומי ריבית קבועים תקופתיים מהחברה המנפיקה. בשונה ממניות, למשקיעים באג"ח אין זכויות נוספות והם לא לוקחים חלק בניהול החברה המנפיקה ואינם משפיעים על תהליך קבלת ההחלטות שלה.

כיצד נקבעת רמת הסיכון של אג"ח קונצרנית?
רמת הסיכון של האיגרת נקבעת על פי החוסן הפיננסי של החברה המנפיקה והביטחונות שנתנה למשקיעים בהנפקה. הביטחונות קובעים את קדימות תשלומי האיגרת על פני התחייבויות אחרות של החברה (לדוגמה, רוכשי האג"ח יקבלו עדיפות על הלוואות מגורמים אחרים).

בעולם וגם בארץ קיימות חברות דירוג שבוחנות את מצבה של החברה (תמורת תשלום)  ומפרסמות דירוג המעיד על יכולתה של החברה להחזיר את החוב לבעלי האג"ח.

האם מדובר בהשקעה סולידית?
לרוב נהוג לסווג השקעה באיגרות חוב כסולידית (ביחס להשקעה במניות), אולם פוטנציאל התשואה בה נמוך יותר, והיא צפויה להיות פחות רווחית לעומת השקעה במניות.
יחד עם זאת, איגרות החוב נבדלות זו מזו בדירוג ההשקעה שלהן, מה שמשפיע באופן מהותי על רמת הסיכון.

לכן, נהוג לחלק איגרות חוב קונצרניות לאג"ח בדירוג השקעה (חברות עם דירוג אשראי AA+ עד BBB-) ואג"ח שאינן בדירוג השקעה, המוכרות בשם אג"ח זבל (חברות בדירוג BB+ עד C) אשר ההשקעה בהן נחשבת מסוכנת יותר. ככלל, התשואה הגבוהה של איגרות חוב שאינן בדירוג השקעה היא פרמיית סיכון שמפצה את המשקיעים על הסכמתם להשקיע באיגרות חוב של חברה שיש סכנה להמשך פעילותה. במצב בו נקלעת החברה לקשיים ולתהליכי פירוק, לבעלי האג"ח יש עדיפות על בעלי המניות.

מהן איגרות חוב מובנות?
לעיתים בוחרים גופים בשוק ההון להנפיק מוצרים פיננסיים העונים על צרכים שונים של משקיעים באמצעות איגרות חוב. מוצרים אלו מכונים "איגרות חוב מובנות" (Structured Bonds). בניגוד לאיגרות חוב "רגילות" שהריבית עליהן ידועה מראש, באיגרות חוב מובנות תלויה הריבית בהתנהגות של משתנה פיננסי כלשהו (מדד המניות, שער הדולר או שער היורו ועוד), ועל כן המשקיע עשוי ליהנות מתשואות גבוהות יותר ביחס למכשירים אחרים.

איגרות חוב ממשלתיות
בבורסה בתל אביב ניתן לקנות גם איגרות חוב ממשלתיות שמנפיקה הממשלה כדי להגדיל את הכנסותיה, לצמצם את הגירעון הממשלתי ולשפר את שירותיה לאזרח, וזאת בדומה לממשלות ברחבי העולם. הממשלה, אשר מנפיקה את האג"ח באמצעות  היחידה לניהול החוב הממשלתי במשרד האוצר, היא מנפיקת החוב הגדולה ביותר בבורסה.

בבורסה נסחרות איגרות חוב ממשלתיות מסוגים שונים:
איגרות חוב בריבית קבועה, שאינן צמודות למדד המחירים לצרכן (ממשל שקלית, לשעבר "שחר")
איגרות חוב ללא תלוש (קופון): מונפקות בניכיון – ערך הנמוך מערכן הנקוב, לטווח קצר. הרווח של המשקיע נובע מההפרש בין מחיר ההנפקה לבין מחיר הפירעון – שהוא הערך הנקוב (ממשל קצרה)
איגרות חוב בריבית משתנה, שאינן צמודות למדד המחירים לצרכן. הריבית המשתנה נקבעת על פי ממוצע משוקלל של התשואה לפדיון שמניבות סדרות נבחרות של מק"מ (ממשל משתנה, לשעבר "גילון")
איגרות חוב הצמודות למדד המחירים לצרכן (ממשל צמודה, לשעבר "גליל")
בנוסף, מנפיק בנק ישראל מלווה קצר מועד (מק"מ), על מנת לספוג עודפי כספים מהמשק.

מה זה אג"ח?

אג"ח היא למעשה נייר ערך, המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב ומאפשרת לחברות ולממשלות לגייס כסף מציבור המשקיעים. רכישת אג"ח מהווה התחייבות מצד הגוף שהנפיק אותה לתשלום חוב. על גבי האג"ח מצוינים תנאי ההחזר של ההלוואה, לפיהם מתחייב הלווה להחזיר למלווה את הסכום המקורי ששולם על ידו, בתוספת ריבית ולעיתים גם הצמדה. המלווה יודע מראש מהו גובה הריבית שהוא צפוי לקבל ובאילו מועדים.
אג"ח היא נייר ערך סחיר לרוב וניתן לקנות או למכור אותה במסחר בבורסה, ללא קשר למועד קבלת הריביות או החזר הקרן.
לכל אג"ח שנסחרת יש מחיר שוק, שנקבע בהתאם להיצע ולביקוש. כיום קיימים מספר סוגי אג"ח: אג"ח ממשלתיות, אג"ח מוניציפליות ואג"ח קונצרניות.

אגרות חוב ממשלתיות

אג"ח ממשלתית מונפקת על ידי ממשלות בעולם וגם בישראל, במטרה לגייס הון לפרויקטים ולמימון התקציב. אגרות חוב אלו יכולות להעניק לבעליהן ריבית קבועה או משתנה, צמודה למדד או לא צמודה ועוד. ככלל, אג"ח ממשלתיות נחשבות לנכס סולידי יחסית בתיק ההשקעות, היות ובמקרה זה המדינה היא זו שמנפיקה את האג"ח ולכן החשש מאי החזר החוב הוא נמוך יחסית. כמובן שגם במקרה הזה תלוי באיזו מדינה מדובר ומה מצבה הכלכלי.

בישראל יש מספר סוגים של אג"ח ממשלתיות:

אג"ח מיועדות
אגרות חוב המונפקות על-ידי הממשלה תוך מתן התחייבות לריבית קבועה, שמיועדות אך ורק לנכסים שבקרנות הפנסיה (ובעבר גם לחלק מביטוחי המנהלים) ולא ניתן לרכוש אותן באופן עצמאי. אגרות החוב המיועדות שקיימות בישראל הן: אג"ח מירון, שכבר אינה מונפקת עוד ומעניקה בנוסף להצמדה למדד המחירים לצרכן ריבית שנתית קבועה בשיעור 5.5%, ואג"ח מסוג "ערד" שהחליפה את "מירון" ומעניקה ריבית שנתית קבועה בשיעור 4.8%. מטרת אגרות החוב המיועדות היא, לאזן את תיק החיסכון הפנסיוני עם תשואה מובטחת, ללא קשר לנעשה בשוק ההון.

אג"ח סחירות
אג"ח שנסחרות  בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בקטגוריה זו נכללות אג"ח ממשלתיות צמודות  הידועות בשמן הקודם, "גליל" שמעניקות ריבית נקובה הצמודה למדד המחירים לצרכן. בנוסף, ישנן אג"ח ממשלתיות שקליות לשעבר אג"ח "שחר". ואג"ח בריבית משתנה לשעבר אג"ח "גילון".

מק"מ
סוג נוסף של אג"ח ממשלתית הוא המק"מ (מלווה קצר מועד), שאורך חייו הוא עד שנה ובאופן יוצא דופן מונפק על ידי בנק ישראל ולא על ידי הממשלה.

אג"ח קונצרטיות
אג"ח קונצרנים מאפשרת לחברות עסקיות ללוות כסף מהציבור כתחליף לקבלת הלוואה מהבנק, לטובת פרויקטים שונים, גיוס עובדים, פיתוח מוצרים חדשים ועוד. בהשוואה לאג"ח ממשלתית, הסיכון בהשקעה באג"ח קונצרנים גבוה יותר, לאור הסיכון שהחברה תגיע למצב של חדלות פירעון ולא תוכל לעמוד בהתחייבויות שלה למלווים ולמשקיעים.

אילו סוגי אג"ח קונצרטיות יש?
אג"ח קונצרנים הניתנת להמרה למניות תיקרא אג"ח להמרה. לעומת זאת, אג"ח שאינה ניתנת להמרה למניות נקראת אג"ח סטרייט. במועד הנפקת אג"ח להמרה נקבעים התנאים להמרה, כלומר יחס ההמרה וסוג ההמרה שניתן יהיה להמיר את האג"ח אליהם. כל עוד לא המירו בעלי האג"ח את האגרות למניות, הם אינם זכאים לדיבידנד המשולם לבעלי המניות וכל עוד הם מחזיקים באג"ח, הם זכאים לריבית שהיא מקנה למחזיק בה.

מהו דירוג אג"ח?
אחת הדרכים לאמוד את הסיכון בהשקעה באג"ח קונצרנית היא באמצעות דירוג. הדירוג הינו סימול בצורת אות, שנותן אינדיקציה לגבי איכות האג"ח ויכולת החזר החוב של המנפיק. בארץ נעשה הדירוג על ידי שתי חברות: "מעלות" ו"מדרוג". חברות אלו מבצעות בדיקה מעמיקה של החברה על סמך הסביבה העסקית והענף בו היא פועלת, המינוף, תזרים המזומנים והביטחונות הקיימים לה. חברות הדירוג משקללות את כל הפרמטרים ומעניקות לחברה דירוג על סמך הסבירות להחזר החוב.

התשואה והמח"מ של האג"ח
כדאיות ההשקעה באג"ח נמדדת בין היתר בתשואת האג"ח, המרמזת על הסיכון הכרוך בהשקעה בה. התשואה בה נסחרת האג"ח מושפעת ממחירה, משיעור הריבית הנקובה, אורך החיים של האג"ח, שיעור הריבית במשק, האינפלציה ועוד. ככלל, הסיכון בהשקעה באג"ח קונצרניות גבוה יותר ביחס להשקעה באג"ח ממשלתיות שכן אצל חברות עסקיות הסיכוי לחדלות פירעון גבוה יותר ביחס לזה של ממשלה. בהתאם, גם התשואות של אג"ח קונצרניות נוטות להיות גבוהות יותר ביחס לאלה של האג"ח הממשלתיות.

אחד הפרמטרים החשובים באג"ח הוא המח"מ שלה – כלומר משך החיים הממוצע של האיגרת עד למועד פירעון הקרן ותשלומי הריבית. המח"מ משתנה מאג"ח לאג"ח, בהתאם לתנאי הפירעון שלה ולהתקדמות בהחזר הריביות. כאשר האג"ח אינה משלמת כלל ריבית ופורעת את הקרן רק בסוף התקופה, יהיה המח"מ זהה לאורך החיים "הרגיל" של האיגרת. מצד שני, כאשר הקרן נפרעת לשיעורין בצורה הדרגתית (סכום הקרן מוחזר בחלקים לאורך חיי האיגרת), יהיה המח"מ קצר משמעותית מאורך החיים "הרגיל". בין שני קצוות אלה, נמצאת האיגרת בה משולמת ריבית במהלך התקופה, אולם הקרן נפרעת בסוף התקופה. במקרה כזה המח"מ של האגרת הוא מעט יותר קצר מהזמן "הרגיל" שלה. המח"מ הוא כלי חשוב לביצוע השוואה בין אג"חים שונים, שהנתונים שלהן פחות או יותר דומים אולם בעלי מח"מ שונה. הנחת המוצא היא שמשך חיים ארוך יותר, מעלה את רמת הסיכון של האיגרת.

אג"ח הן אחד מאפיקי ההשקעה הנפוצים ביותר בקרב משקיעים מוסדיים כמו חברות ביטוח ובתי השקעות, בנקים, קרנות שונות והציבור הרחב.